המשך מדף קודם

1977- 1982 נחגג חג ה-30  בנים תפסו עמדות מנהיגות במשק ובחברה בענפים ניכרה מגמה של מיתון מחד והתמקצעות מאידך:

התעשייה לא הצליחה להתרומם, הפונדק התפתח הפלחין התמקצע,המטע הצטמצם ו הפרדס גדל אבל סבל מבעיות רווחיות.

ענפי בעלי החיים סבלו ממדיניות מחירים שפגעה קשות ברווחיות

במישור החברתי נעשו ניסיונות קליטה של משפחות וכן גרעיני נחל חלקם בהצלחה ורובם לא.

הוחלט ובוצע המעבר ללינה משפחתית לשביעות רצון רוב ההורים

1982-1985 מלחמת לבנון ומספר המגויסים הלא רב שלה לא פגעה בחיים השוטפים

במישור המשקי שלוש השנים הראשונות התאפיינו באינפלציה גבוהה

והקפאת תוכניות פיתוח עם זאת נבנתה שכונה נוספת בשיכון הלינה המשפחתית נקלטו חברים חדשים

והמשק התייצב סביב כ-190 חברים מהגרעינים נשארו בודדים.

1985-1988 עם קבלת דור "חדש" ישן את מושכות הניהול החברתי והכלכלי ניכרת תנופה בשני המישורים

בצד המשקי מחליטים להקים מפעל חדש ולאחר לבטים נופל ה"הפור" על מפעל אמריקאי

שנודע לימים אצלנו כ  m.d.t התקוות גדולות הביצוע קטסטרופלי והתוצאות בהתאם

המפעל שנפתח ב-1987 נסגר ב-1989 תוך גרימת הפסדים בסך מליוני דולרים לקיבוץ

שנאלץ לשלם בעשור של קיפאון ונסיגה אחריו על ההרפתקה הכושלת.

יש לציין שבתחילת התקופה המשק נמצא בהון עצמי חיובי ניכר וכן ביתרת מזומנים ניכרת שכולה נבלעת ויותר במהלך התקופה

במישור החברתי ניכרת כמעט לכל אורך התקופה פריחה

חג ה-40 נחגג ברוב עם בעצרת מרשימה ובמופע מרהיב (10.1986 )שלא היה כמותו

בדברת מעולם,חגיגות ה-40 כללו גם טיולים משותפים ושחזור העלייה לדברת.

כאמור מושלמת בנית לינה משפחתית ג וכן שכון נעורים לקראת סוף התקופה

במזכירות החברתית בונים על 250 חברים ויותר תוך חמש עשר שנים ההרגשה

לפחות עד בנית המפעל אופטימית למדי.

1994-1988

התקופה אופינה בקשיים פיננסים ניכרים שנבעו מהשקעות לא מוצלחות במפעל (בעיקר).

בהמשך נכנסה דברת בין הראשונים להסדר הקיבוצים מה שאפשר

לחוב להיכנס למצב תרדמה (בלון) עד לפירעונו או מחיקתו כעשר ויותר שנים אחר כך

במשך התקופה בצד המשקי נסגר המפעל החדש ונמכר הישן (יתד) נבנתה קניונית

הוקמו כמה יזמיות ונסגרו וכן ניתן אישור ועידוד לחברי הקיבוץ למצוא פרנסתם בחוץ

בית הספר המקומי נסגר והילדים עברו להתחנך בגניגר

מבחינה חברתית נקלטו המשפחות האחרונות וכן טופלו שני גרעינים שלא הניבו חברים חדשים לקיבוץ

במהלך התקופה עזבו כמה משפחות של בני קיבוץ שהיו אבני יסוד בדמוגרפיה המקומית וערערו את הבטחון בצדקת הדרך של הנותרים

רוחות השינוי למיניהן שפרחו בתנועה הקיבוצית הגיעו גם לדברת וחיפשו דרכים לצאת מהמצב הכלכלי חברתי הקשה

2000-1994

היזמה הכלכלית המרכזית הייתה פתיחת ה"אורחאן" וסגירה במקביל של הפונדק

ההשקעה הכבדה מומנה על ידי השותפים אבל ההכנסות מהפונדק לא חזרו על עצמם לדברת,מהאורחן החדש

המצב החמיר עם השנים עד שבסוף התקופה אין לאורחן כמעט משמעות מבחינה כספית (הכנסות) לדברת

משבר פיננסי קשה פגע בדברת בסוף 1996 עקב הצטברות גורמים שונים ובעיקרם מחסור בהכנסות בפונדק ותחנת הדלק ועליה בהוצאות המשקיות

בסוף 1996 לראשונה הגיע מרכז משק שכיר

במשך שנתיים קשות נפתר המשבר הפיננסי כאשר לאחר כ-3 שנים נמחקו מרבית החובות של דברת ולראשונה מזה כ13 שנים נרשם הון עצמי חיובי

המצב המשקי הקשה השפיע על בטחון החברים שרצו ורוצים בשינוי בכוון של פחות ניהול מרכזי ופחות שיתוף ויותר "הפרטה "חלקה בוצע (חדר אוכל) וחלקה בדיונים

תם ולא נשלם...

אלו הם ראשי הפרקים בלבד של סיפור "דברת" מראשיתה ועד הלום.מובן שלא הכל סופר

יותר מזה הסיפור ה"אמיתי" של בני האדם שהעבירו במקום כבר למעלה מ-60 שנה (למעלה משני דורות) לא יכול להיות מסופר במסגרת כזו.זוהי רקמת חיים מלאה לאורך דורות של מקום ובעיקר בני אדם,שחלמו, הגו, הקימו,הצליחו ונכשלו,ויצרו מסגרת חיים שלמה לדורות.שהוותה ועדין מהווה במידת מה חלום של בני האדם

.באשר הם

זהו גם הסיפור של מדינת ישראל כולה, ובתוכה התנועה הקיבוצית, מה"שואה" לתקומה

לבנין הארץ ,למלחמות על הקיום הפיזי והחומרי ,וליצירת נכסי חומר ורוח,ערכי שיתוף וחינוך ,עבודה ותרבות עברית, שחלקם עמדו לאורך השנים וחלקם לא ,אבל תמיד תמיד נעשו במטרה ובתום, ובאמונה אם גם חילונית במהותה

אנו תקווה שסיפור מסגרת זהה ,אם כל היותו שטחי, יתן איזשהו נקודת התייחסות לקוראים על המקום והניסיון האנושי המעניין ואפילו המאלף שנערך בו במשך תקופה ארוכה כל כך

והרי המקום עומד על תילו ועוד נכונו לו עלילות...

תודות: מרבית החומר נערך על סמך חומר שנכתב על ידי בן נאור זכרונו לברכה

העריכה וההדגשים :גד פורת